?מי הם הקתולים הדוברים עברית בישראל כיום

2014-12-15

האב דוד נויהאוז, הממונה על הקתולים הדוברים עברית בישראל, מסביר בקצה המזלג מי הם בעקבות השתוממותו של יצחק לאור בעיתון "הארץ".

יצחק לאור, הסופר ומבקר הספרות, כתב מאמר ביקורת על סיפרו החדש של אביתר מרינברג, "קתוליות עכשיו" בעיתון "הארץ" ביום ששי, ה-14 במאי 2010 (לקרוא את המאמר). במאמר כתב לאור: "בבואו לתרגם לעברית מונחים, "ההחלטה להשתמש במונח זה ולא אחר נעשתה בכובד ראש, ולרוב בעצה אחת עם גורמים מוסמכים בכנסייה הקתולית דוברת העברית". חיכיתי עד סוף הספר כדי לדעת מהי הכנסייה הקתולית הדוברת עברית, ישות הנזכרת גם בהערות שוליים רבות. ובכן, יש דבר כזה".

אכן יש דבר כזה!

הקהילה הקתולית הדוברת עברית חוגגת השנה 55 שנה להקמתה ואין אנו רוצים כאן לתאר את ראשיתה ואת תולדותיה. סקירה נרחבת קיימת באתר של הקהילה (www.catholic.co.il). כאן ברצוני להפנות תשומת לב הקורא להימצאות קתולים דוברי עברית בחברה הישראלית העכשווית בלבד.

אלה שהקימו ופיתחו את הקהילות הקתוליות הדוברות עברית הינם ישראלים ותושבי קבע, יהודים ושאינם יהודים, ממוצאים שונים ומגוונים שהתחילו את מפעלם בשנות ה-50 בעקבות גלי העלייה למדינת ישראל שכללו קתולים לא מעטים. בין הקתולים האלה היו בני זוג וילדי יהודים שעלו ארצה יחד עם בני משפחה יהודים. ביניהם היו גם חסידי אומות העולם שבאו עם משפחותיהם והתיישבו בארץ.  בין אלה שפקדו את הקהילות מהימים הראשונים היו גם אלה שאינם יהודים אולם בחרו לחיות ולעבוד בישראל ודיברו עברית בחיי היומיום (ביניהם גם נזירים ונזירות לא מעטים). העברית הינה שפת המדינה והחברה, ובכן טבעי היה שהקתולים החיים בישראל יתחילו להתפלל ולהביע את אמונתם בשפה שגם הפכה לשפתם היומיומית. גם בשנים האחרונות הגיעו לארץ משפחות מעורבות – מורכבות מיהודים וקתולים – בעיקר מחבר האומות ומזרח אירופה. הקתולים ביניהם חיפשו כאן כנסייה ומצאו כנסייה הדוברת את שפת המקום והם השתלבו בה.

במהלך השנים, שלוש אוכלוסיות אחרות התחילו אף הם לחיות את חייהם בעברית ובהיותם קתולים הרחיבו את החוויה של קהילה קתולית דוברת עברית:

-          מהגרי עבודה: מגיעים לארץ עשרות אלפי קתולים המחפשים אצלנו עבודה וחלק מהם האריכו ימיהם בארצנו והקימו כאן בתים ומשפחות. אין זו מציאות חדשה אולם כיום מימדיה חורגים במאוד מהעבר. כיום במדינת ישראל ישנם יותר מאלף ילדים שנולדו כאן למהגרי העבודה. חלק גדול מהילדים האלה (במיוחד אלה מהפיליפינים, מאמריקה הלטינית, מהודו ומסרי לנקה, מארצות שונות באפריקה, וכו') הינם קתולים. הם לומדים אצלנו בבתי הספר, מדברים אותה השפה שבפיהם של ילדינו הישראלים לכל דבר. ילדים שלומדים את הכול בעברית, זקוקים גם לשיעורי דת בעברית. הקהילות הדוברות עברית התחילו השנה להציע שיעורי דת בעברית לקבוצה של ילדים פיליפינים בתל אביב, פרויקט חדש ואנו מקווים להרחיבו.

-          פליטים: מדינת ישראל, מתקופה לתקופה, פותחת את שעריה לפליטים המגיעים אליה מרחבות העולם. בין הפליטים האלה בעבר וגם כיום ישנם גם קתולים – למשל ווייטנאמים בשנות השמונים וכיום פליטים מדרום לבנון שברחו בעקבות הנסיגה הישראלית, פליטים מדרום סודאן ומאריטרייאה, וממדינות אחרות באפריקה ומאמריקה הלטינית. ילדי הפליטים משולבים בבתי הספר הישראליים ואף הם לומדים את שיעוריהם בעברית. עברית הופכת להיות שפת הקריאה והכתיבה וגם הביטוי בעל פה ובכן עם הזמן גם הם הופכים להיות קתולים המדברים עברית.

-          קתולים ילידי הארץ: רוב הקתולים במדינת ישראל הינם דוברי ערבית במוצא. ישנן קבוצות קטנות של ערבים אזרחי מדינת ישראל שבגלל סיבות שונות (בעיקר בגלל עבודה) עברו לגור באזורים יהודים היכן שהעברית השפה השלטת הבלעדית. דוגמה אחת הינה הערים באר שבע ואילת היכן גרות כמה עשרות משפחות קתוליות מצפון הארץ. ילדיהם פוקדים את בתי הספר היהודיים העבריים ואף הם נותנים ביטוי לאמונתם בשפת לימודיהם.

הקהילה הקתולית הדוברת עברית אכן קטנה אולם הזקוקים לשירותיה (במיוחד בחינוך) חורגים הרבה מעבר לשיעור השייכים לה. פיתוח שיח קתולי בעברית, שיח הלוקח בחשבון את ההקשר ההיסטורי, החברתי, התרבותי והדתי של ארצנו, הינו משימה חשובה עבורנו. 

 

www.catholic.co.il

Copyright © Wydawnictwo Agape Sp. z o.o. ul. Panny Marii 4, 60-962 Poznań, tel./ fax: 61/ 852 32 82 | tel. 61/ 647 26 86